פרסומים וחדשות

האם רשימת לקוחות מהווה סוד מסחרי של המעסיק והאם יש תוקף חוקי לסעיפי הגבלת תחרות בהסכמי העסקה וסודיות?

פרסומים וחדשות >>

האם רשימת לקוחות מהווה סוד מסחרי של המעסיק והאם יש תוקף חוקי לסעיפי הגבלת תחרות בהסכמי העסקה וסודיות?

 

בהמשך למאמר שכבר פורסם באתר, נדרשנו פעם נוספת לטפל בניסיון מעביד לטרפד את חופש העיסוק של עובד לשעבר, כעל הפרק נדונה, בין היתר, תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק לפי ס' 13(א) חוק עוולות מסחריות תשנ"ט – 1999, וזאת בטענה לגזל רשימת הלקוחות של המעביד – המהווה (לטענתו) סוד מסחרי.

 

"סוד מסחרי" הוגדר בס' 5 לחוק עוולות מסחריות כ: "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו"

 

כנקודת מוצא, נפסק שהגבלת השימוש במידע מסחרי, עלולה לגרור עמה פגיעה בלתי מבוטלת בחופש העיסוק ובחופש ההתקשרות בעסקאות, הגבלה כזו אף פוגעת באינטרס הציבורי לקידום תחרות חופשית ומתן צו מניעה, האוסר באופן גורף על בעל דין להתקשר עם צדדים שלישיים במסגרת פעילותו העסקית, עלולה להעניק לבעל הדין שכנגד, הלכה למעשה, "זיכיון" להתקשרות בלעדית עם אותם צדדים, וזאת מבלי שנשמעה עמדתם בנושא.

 

ראו למשל בפסיקת ביהמ"ש העליון, שקבע כי: "ההלכה היא שאין למעביד זכות חוקית להגביל תחרות מצד עובד, אלא אם כן נפגע אינטרס לגיטימי של המעביד, כגון הגנה על סודות מסחריים; בהעדר סודות מסחריים, או אינטרס לגיטימי אחר של המעביד המוכר בדין, גובר עיקרון חופש העיסוק על חופש ההתקשרות".

 

"רשימת לקוחות" אינה זוכה באופן מידי למעמד של "סוד מסחרי" ועל מנת שתיחשב כסוד מסחרי, עליה לעמוד, בין היתר, בתנאים שלהלן:

 

א)      על רשימת הלקוחות לעמוד בתנאים ובדרישות ס' 5 לחוק.

 

ב)      על רשימת הלקוחות לכלול "ערך מוסף" ממשי ואין די בכך שתכלול רק את שמות הלקוחות, במיוחד, שעה שניתן לאתרם באמצעים טכנולוגיים פשוטים.

 

ג)        נדרש מאמץ מיוחד להשגתה של רשימת הלקוחות.

 

ראו למשל בפסיקת ביהמ"ש, שקבע כי: "המאבק על רכישת הקשר העסקי - עם לקוחות, ספקים ואחרים - הוא תמצית התחרות, וחסימת הגישה לשוק בנושא זה, בפני אחרים, מטילה מגבלה בעייתית. החשש הוא שייעשה שימוש בדיני סודות המסחר, על-מנת למנוע שידול לגיטימי של לקוחות [...] על-כן, רק כאשר רשימת הלקוחות או הספקים נושאת עמה את מטען הסודיות הדרוש, לאחר בדיקה הולמת, יש מקום לספק הגנה לרשימה במסגרת [דיני סודות המסחר]. במקרים אחרים, המשמעות של הקניית הגנה עלולה להיות יצירה פסולה של חיוב להימנע מתחרות"...

 

מכאן עולה שאלת תוקפן החוקי של תניות סודיות והעדר תחרות המופיעות בהסכמי העסקה רבים ובהסכמי סודיות הנערכים עם עובדים, במסגרתן נכללות לרוב הגבלות גורפות על אפשרות העובד לפנות ללקוחות המעביד בסיום עבודתו, לרבות הגבלות שימוש ברשימת לקוחות של המעביד לשעבר.

 

על מנת למנוע מצב בו ישלל תוקפן החוקי של סעיפי איסור תחרות והגבלה על פנייה ללקוחות וכיוצב', על המעביד לשעבר להוכיח, בין היתר, כדלקמן:

 

א)      כי במקרה הנדון לא חלות על העובד ההגנות שבס' 7 לחוק עוולות מסחריות, דהיינו כי "הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים" וכי "השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור".

 

ראו לעניין זה גם את פסיקת בית המשפט שקבע כי:

 

"הכלל הבסיסי הוא, כי הידע והניסיון שרכש עובד בעבודתו הופכים לחלק מכישוריו והוא רשאי לעשות בהם שימוש כרצונו. כאשר עובד עובר לעבוד במקום עבודה חדש הוא אינו חייב "למחוק" מזיכרונו את כל הידע והניסיון שצבר בעבודתו הקודמת; זאת, כל עוד העובד לא עושה שימוש ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם..."

 

ב)      בנסיבות מסוימות, כי קיימת הצדקה שאינה עולה כדי פגיעה בתקנת הציבור למנוע מהעובד לפעול ולספק שירותים במסגרת משלח ידו לכל דורש, לרבות ללקוחות המעסיק לשעבר, שפנו וביקשו ביוזמתם להתקשר עמו.

 

ג)        כי למעביד לשעבר אינטרס לגיטימי, בגינו ראוי לאכוף את ההתחייבות לאיסור תחרות שכן נקבע, כי אין כל משמעות להתחייבות העובד להגביל את חופש עיסוקו ב"התחייבות עירומה", שאינה מגינה על אינטרס לגיטימי, למעט האינטרס הברור במניעת תחרות.

 

ד)      כי מהות ההגבלה הנה בשמירה על סודות מסחריים לגיטימיים, העומדים בדרישות הדין ע"מ שייחשבו כ"סודות מסחריים" לכל דבר ועניין.

 

ה)      ועוד קבע ביהמ"ש בעניינים אלו כדלקמן:

 

"... בשל האמור לעיל על בענייני הגבלת חופש העיסוק, כלומר; ההלכה שאין להגביל את חופש העיסוק כאשר מטרת ההגבלה היא רק מניעת תחרות אם אין בצד התחרות גם שימוש בסודות מסחריים...".

 

"... אין למעביד 'אינטרס לגיטימי' שעובדו לא יתחרה בו לאחר סיום עבודתו. על-כן הגבלת חופש העיסוק של המעביד המגשימה אך את האינטרס של המעביד שעובדו לא יתחרה בו ('אי-תחרות כשלעצמה') נוגדת את תקנת הציבור. בטלותה של הגבלה זו נובעת מהיעדר 'אינטרס לגיטימי' ביסודה, ועל-כן, ככלל, אין מקום כלל לבחון את סבירותה או מידתיותה של אותה הגבלה..."

 

"בית הדין לא יתן צו מניעה המגביל את חופש עיסוקו של העובד אלא אם כן עבודתו של העובד אצל המעסיק החדש, מאיימת על עצם קיומו של המעסיק הקודם. מכאן, שעל המעסיק הקודם להוכיח, כי השימוש שיעשה ב'סוד המסחרי' שלו יפגע בעסק שבבעלותו." 

 

היה ולא ירים המעסיק לשעבר הנטל להוכיח כנדרש לעיל, יחשבו סעיפי הגבלת התחרות הנכללים בהסכמי ההעסקה ו/או בהסכמי הסודיות שעם עובדיו לבטלים, בלתי תקפים ובלתי אכיפים.

 

 

 

חזרה

נ. תבור - משרד עורכי דין ונוטריון
היצירה 3 (בית שאפ) רמת גן
טלפון: 03-7518925
פקס: 03-7518125
tavor(at)tavor-law(dot)co(dot)il :E-mail