פרסומים וחדשות

הגנה על סודות מסחריים והגבלת חופש העיסוק בניתוק יחסיי עובד ומעביד

פרסומים וחדשות >>

"סוד מסחרי אינו 'מילת קסם' על מעסיק הטוען לקיומו של 'סוד מסחרי' להוכיח את קיומו..."

 

בתי המשפט ובתי הדין לעבודה נדרשו רבות להכריע בשאלה אימתי יוגבל חופש העיסוק של עובד, שעה שזכות יסוד זו של העובד מתנגשת עם עקרונות יסוד אחרים, כדוגמת זכות הקניין של המעביד.

 

זכות האדם לחופש העיסוק מצאה ביטוי ועיגון כבר בפסיקת בתי המשפט סמוך לאחר קום המדינה, בפסיקת בית הדין לעבודה ואף בחוק יסוד: חופש העיסוק.

 

בתי המשפט ובתי הדין לעבודה נדרשו למצוא איזון בניגוד שבין כלל חופש העיסוק לבין עקרונות יסוד אחרים כגון עקרון חופש ההתקשרות ועקרון השמירה על הקניין המוגנים אף הם ע"י חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

 

בכל שנוגע לעובד לשעבר - בעבר נעשתה הבחנה ברורה בין חובת שמירת הסודיות, שמקורה הוכר מדיני הקניין או מכוח חובת תום הלב המוטלת על העובד לשעבר ובין ההגבלה שלא להתחרות במעביד או שלא לעבוד אצל מתחרה, בגינה נדרשה התחייבות מפורשת שנאכפה רק במקרים בהם עמדה במבחן הסבירות הן מבחינת היקפה והן מבחינת משך תוקפה, שכן אחרת, רואים אותה כנוגדת את תקנת הציבור.

 

הבחנה זו שבין חובת שמירת הסודיות ובין הגבלת התחרות הטשטשה, בין היתר בדב"ע נב/269-3, נג/3-17+ 26 טועמה נ' טכנו גומי ליסצקי בע"מ ואח' פד"ע כה 227.

 

שינוי נוסף בהלכה הפסוקה התרחש בע"ע 164/99 פרומר ואח' נ' רדגארד בע"מ (להלן: "עניין צ'ק פוינט"). תוצאת פס"ד זה היא שהוקשחו התנאים לקבלת סעד המונע מעובדו לשעבר לעבוד בעסק מתחרה.

 

בהתאם לאמור, בין אם קיימת התחייבות להגבלת חופש העיסוק ובין אם לאו, יש לבחון את השאלה האם קיימת הצדקה להגבלת העיסוק כדי להגן על אינטרס לגיטימי של המעסיק לשעבר.

 

בעניין צ'ק פוינט עמד כב' ביה"ד הארצי על הטעמים בגינם אין לאכוף הגבלת חופש העיסוק על אף קיומה של התחייבות מפורשת, וביניהם העקרון החוקתי של חופש העיסוק, חוסר השוויון הבסיסי בין כוחו של העובד אל מול כוחו של המעסיק, החשש מפגיעה בזכות להגשמה עצמית, חשיבות קיום תחרות חופשית ומעבר מהיר וחופשי של מידע. מנגד, פרט כב' ביה"ד הארצי את השיקולים התומכים באכיפת ההתחייבות, ובהם – הגנה על הקניין הרוחני, השקעת המעביד בהכשרה מיוחדת של העובד, קבלת תמורה מיוחדת בגין התחייבות העובד להגבלת עיסוקו והפרת חובת תום הלב מצד העובד.

 

בסופו של דבר קבע כב' ביה"ד הארצי בעניין צ'ק פויינט, כי כאשר אין מתקיימת, אף לא אחת מהנסיבות בגינן מוצדק לאכוף את ההתחייבות, הרי שאין לאכפה.

 

בנוסף עולה מפסה"ד הנ"ל, כי אף אם נעשה שימוש בסודות מסחריים של המעסיק, הרי שאין מקום להגבלת העיסוק אלא אם יעלה בידי המעסיק הקודם להוכיח, כי אי מתן הצו יוליד פגיעה ממשית בעסקו עד כי ניתן יהיה לאמר כי היא "מאיימת על עצם קיומו".

 

מפסה"ד הנ"ל עולה המסקנה, שעל מנת שהמעביד לשעבר יהא זכאי לסעדים שימנעו מעובדו לשעבר את חופש העיסוק, עליו להוכיח כדלקמן:

 

מתקיימת אחת מהנסיבות בגינן ראוי יהא לאכוף התחייבות העובד (הגנה על הקניין הרוחני / סוד מסחרי, השקעה מיוחדת בעובד, תמורה מיוחדת בגין ההתחייבות והפרת חובת תום הלב מצד העובד);

 

נעשה שימוש בסודותיו המסחריים;

 

אי מתן הצו יוליד פגיעה ממשית במעביד עד כדי איום על עצם קיומו    

 

"סוד מסחרי" הוגדר בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות:

 

"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו"

 

בעניין צ'ק פויינט נקבע: "סוד מסחרי אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של 'סוד מסחרי' להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של 'סוד'... אלא יש להצביע לדוגמא על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסויימת, רשימת לקוחות מסויימת, תהליך מסויים וכו'. במסגרת הוכחת הסוד על המעסיק להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר סוד. ויתרה מזו... כי הוא נקט אמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי..." (ההדגשה אינה במקור)

 

בהתאם להלכה זו, קבע בי"ד נכבד זה  בתע"א (נצ) 2744-08 אלדר כספי נ' אופטיגייד בקרת לחות בע"מ [פורסם בנבו]), שכדי שמידע יכנס לגדר "סוד מסחרי" על הטוען שהוא כך להוכיח הן את מהותו של המידע דהיינו, שהוא מידע עסקי, שאינו נחלת הרבים, שאינו ניתן לגילוי כדין בנקל, ושסודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי והן את העובדה שהבעלים של הסוד נקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

 

חזרה

נ. תבור - משרד עורכי דין ונוטריון
היצירה 3 (בית שאפ) רמת גן
טלפון: 03-7518925
פקס: 03-7518125
tavor(at)tavor-law(dot)co(dot)il :E-mail