פרסומים וחדשות

לא תמיד ייחשב מי שהנו דירקטור, מנהל או בעל מניות בחברה כעובד של החברה

פרסומים וחדשות >>

לא תמיד ייחשב מי שהנו דירקטור בחברה כעובד של החברה, גם אם הוא זכאי למשכורת מהחברה. נקודת המוצא ליחסים בין חברה לבעלי המניות שבה ומנהליה היא שאין הם יחסי עובד-מעביד. אולם מנקודת מוצא זו ניתן להגיע משהתמלאו התנאים לכך, כי קיימים אף יחסי עובד-מעביד בין החברה למנהל. לצורך הקביעה כי דירקטור הוא גם עובד של החברה, נדרש הדירקטור לבצע תפקיד נוסף להיותו דירקטור, כי תהא הפרדה מלאה בין שני התפקידים וכי יחסי עובד-מעביד ייקבעו באמצעות חוזה (בכתב או בהתנהגות) כאשר את העובדות יש לבחון הלכה למעשה בכל מקרה ומקרה.

 

"על-פי הפסיקה היותו של אדם "עובד" הוא דבר של סטטוס ומעמד זה אינו נקבע על-פי התיאור שניתן לו ע"י הצדדים או אחד מהם אלא נקבע מבחינה משפטית על-פי נסיבות המקרה כהווייתן (ע"א 426/63 המוסד לביטוח לאומי נ' זינגר ואח', פד"י יח (2) 269; דב"ע לה/36-3 עידית נוימן נ' מאיר כץ, פד"ע ו' 333).

לעניין דיון במעמדו של אדם כשכיר או כמפרנס עצמאי, אין להגיע למסקנה אלא על-פי

מכלול הסממנים והעובדות הנתונים במצטבר תמונה כוללת ושלמה (דב"ע לג/30-0

המוסד לביטוח לאומי נ' אבא כהן ומאפיית כץ בע"מ, פד"ע ד ' 393) והתשובה לשאלה

אם פלוני הוא "עובד" או לא, היא מסקנה משפטית הנובעת ממערכת עובדות מסויימת

(דב"ע לא/27-3 עיריית נתניה נ' דוד בירגר, פד"ע ג' 177), לאור התנהגות הצדדים למעשה ולא בהכרח למה שרצו הצדדים להשיג (דב"ע לו/2-0 לוי נ. המוסד לביטוח לאומי ומחצבות הר טוב (לא פורסם)). מסקנתו של בית המשפט אם קיימים יחסי עובד מעביד אם לאו, היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק והיא תלויה בעובדות המקרה הספציפי (עא פסטרנק נ. מאפיה קואופרטיבית דגן פד"י כד' (2) 824).נ

עת באים אנו לבחון מערכת יחסים של מנהל בתאגיד יש להבחין כי יחסים אלה יכולים להתקיים במקביל בשני מישורים – "יחסים העולים מחברות או ממעמד בתאגיד ויחסים חוזיים שהם יחסי עובד-מעביד". העבודה כשלעצמה במפעל של התאגיד אינה מביאה בהכרח ליחסי עובד-מעביד והשאלה תמיד תהא "אם בנוסף לחובה ולזכות לעבודה, כעולה מחברות בתאגיד או ממילוי תפקיד של מנהל בתאגיד – קיימת חובה וזכות לעבוד מכוח התקשרות אחרת" (ראה: דב"ע לד/60-3 עזבון בלה ברי נ' לאורווי בע"מ פד"ע ו 10; ע"א 20080/97 עמוס זיו נ' המוסד פד"ע לה 489.

הגבול בין חבר בתאגיד, העובד בתאגיד בתוקף היותו חבר או בעל שליטה לבין חבר העובד בתאגיד כ"עובד" והכנסתו מ"משכורת", הינו לעתים דק וגמיש ומבחנים שונים משמשים כאמצעי עזר לסייע להכריע בענין (ע"א 85/86 ישראל וצביה דננברג נ' שרה ואליעזר וולף פד"י מב (3) 465; דב"ע תשן/11-2 ששון לוי נ' מלונות שלום בע"מ פד"ע כב 285; דב"ע נז/257-02 יוסף אשטמקר נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 122.ב

נקודת המוצא ליחסים בין חברה לבעלי המניות שבה ומנהליה היא שאין הם יחסי עובד-מעביד. אולם מנקודת מוצא זו ניתן להגיע משהתמלאו התנאים לכך, כי קיימים אף יחסי עובד-מעביד בין החברה למנהל.

לצורך הקביעה כי דירקטור הוא גם עובד של החברה, נדרש הדירקטור לבצע תפקיד נוסף להיותו דירקטור, כי תהא הפרדה מלאה בין שני התפקידים וכי יחסי עובד-מעביד ייקבעו באמצעות חוזה (בכתב או בהתנהגות) כאשר את העובדות יש לבחון הלכה למעשה בכל מקרה ומקרה.

יפים לעניין זה הדברים שנפסקו בדב"ע נא/75-3 אלי אליעזרי נ. אימפריה של קולנוע שם נקבע  כי –

"לכלל יוצאים מהכלל, ויכול ודירקטור יהא עובד החברה, זאת בתנאי שיהיה לו חוזה עבודה פורמלי, או שמעמד זה ייקבע בתקנות החברה או בפרטיכל אשר לפיו התקבל המנהל כעובד החברה (ע"א 536/65 הנ"ל). אולם מערכת היחסים הכפולה, זאת שבין הדירקטור לחברה כדירקטור ובינו כעובד חייבת להיות בת הפרדה: "יחסים מקבילים מכגון אלה אינם הכלל, וקיומם מחייב אפשרות הפרדה מבחינת מהות הקשר המשפטי בין השניים. במיוחד אמורים הדברים ב"מנהל" בחברה שטוענים כי הינו גם "עובד" החברה, מאחר ובמקרה זה יש ליישב ניגוד לכאורה: בר המרות והנתון למרות, באותו אדם. מכוח קיומו הנפרד והעצמאי של התאגיד - כפילות זאת של יחסים אפשרית, אך תמיד יש לבחון אם היא מעוגנת בעובדות. משטוענים ליחסים מקבילים כאמור - יש לבחון בכל מקרה ומקרה אם קיימים אמנם יחסים ברי הפרדה כאמור, או שהעבודה אשר מבצע או שבו מדובר אינה אלא נלווית לעולה מחברות בתאגיד או מכהונה כ"מנהל" (דב"ע לד/3-30 עיזבון בלה ורי - "לאורווי" בע"מ פד"ע ו 10, 13; דב"ע שן/2-11 ששון לוי - מלונות שלום בע"מ פד"ע כב 285, 288).

גם העובדה שהדירקטור מקבל שכר, הקרוי לעתים "משכורת", לא תשקול לענייננו; דירקטורים רבים מקבלים גמול בגין תפקידם, לרבות "דירקטורים מקרב הציבור" שלא יכול להיות חולק שאינם "עובדים" של החברה (סע' 96י לפקודת החברות [נוסח חדש] וכן ראה תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור מקרב הציבור), התשמ"ה-1985 (ק"ת התשמ"ה, 521).

מקום בו לא ניתן לאבחן את פעילות המנהל כעובד לבין פעילותו כמנהל ובעל מניות, לא יוכר מנהל כ"עובד" וזאת למרות שהוא מקבל משכורת או תגמול אחר בקשר למילוי תפקידו [ראה לענין זה ע"א 85/86 הנ"ל; דב"ע לה/73-3 יעקב גיסון נ' בית ספר אריאל בע"מ פד"ע ז' 293; דב"ע נד/128-3 אהרון קמחי נ' דיור לעולה בע"מ פד"ע כח 342; ע"א 20080/97 הנ"ל וכן עב"ל 319/99 יגאל מינה נ' המוסד (לא פורסם)].

לפסק הדין המלא לחץ כאן.

לדחיית הערעור על החלטת ביה"ד האיזורי לחץ כאן

 

חזרה

נ. תבור - משרד עורכי דין ונוטריון
היצירה 3 (בית שאפ) רמת גן
טלפון: 03-7518925
פקס: 03-7518125
tavor(at)tavor-law(dot)co(dot)il :E-mail