פרסומים וחדשות

תביעות כנגד נושאי משרה בחברות פרטיות - שימוש בהליכי פירוק לצורך הגשת תביעות אישיות נגד נושאי משרה והרמת מסך

פרסומים וחדשות >>

העילה המרכזית לפירוקן של חברות בישראל הנה חדלות פירעון, הנובעת – בין היתר -  מחשיבותו ונחיצותו של האשראי כ"סם החיים" של החברה והשימוש האינטנסיבי במקורות אשראי שונים, העלולים לגרום לקריסה מהירה ומיידית של החברה ולקריסת גורמים נוספים הקשורים עמה.

דרכו של נושה פתוחה להגיש תביעות אזרחיות נגד נושאי המשרה בחברה, וזאת בתקווה להרים את מסך ההתאגדות, לחשוף את פעולותיהם/מחדליהם בניהול החברה ו/או בפיקוח על פעילותה ובדרך זו, לצפות לפסיקה שתחייב את נושאי המשרה לשלם את חובות החברה באופן אישי.

במובחן ממצבו של נושה המבקש לנקוט בהליכי תביעה "פרטיים" כדלעיל, נתונה בידי הנושה האפשרות להגיש נגד החברה החייבת בקשת פירוק, וזאת בעילה המפורטת בס' 257(4)' לפקודת החברות ובסייגים שלהלן:

257. העילות לפירוק (148)

בית המשפט רשאי לפרק חברה בהתקיים אחת מאלה...

 (4) החברה היתה לחדלת-פרעון;

258. חודל פרעון מהו (149)

רואים חברה כחדלת-פרעון בהתקיים אחת מאלה:

(1) נושה שמגיע לו מן החברה, על פי המחאה או באופן אחר, סכום העולה על חמישה שקלים שהגיע זמן פרעונו, מסר לחברה במשרדה הרשום דרישה חתומה בידו לשלם לו את חובו, ובמשך שלושה שבועות לאחר הדרישה לא שילמה החברה את החוב ולא נתנה ערובה ולא הגיעה לידי סידור להנחת דעתו הסבירה של הנושה; (2) צו הוצאה לפועל או כתב בית-דין אחר שניתן על פי פסק דין או צו של בית משפט לטובת נושה של החברה לא קויים כולו או מקצתו; (3) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, לאחר שהביא בחשבון את חבויותיה המותנות והעתידות, שאין ביכלתה של החברה לשלם את חובותיה.

259. הרשאים לבקש פירוק (151(1) רישה)

הפניה לבית המשפט בדבר פירוקה של חברה תהיה בבקשה שהגישו אלה, מקצתם או כולם, ביחד או לחוד....

 (2) נושה, לרבות נושה מותנה או עתידי;

עם הגשת בקשת פירוק לביהמ"ש ומינוי מפרק קבוע או זמני, נפתחים בפני נושי החברה, ובכללם מגישי הבקשה ואחרים, ערוצי מידע רבים, לרבות כדלקמן:

1.         זכות להגיש בקשות שונות לבימ"ש של פירוק, שעניינן ב"משאלות נושים" שיש להן חשיבות לפירוק ולבירור, וזאת כמפורט בס' 273 לפקודה, במסגרתו:

"בכל ענין הנוגע לפירוק רשאי בית המשפט להתחשב במשאלות הנושים והמשתתפים ככל שיוכחו לו בראיות מספיקות.

כמפורט בס' 274 לפקודה:

 (א) מקום שבית המשפט רשאי לפי פקודה זו להתחשב

במשאלותיהם של נושים או משתתפים של חברה בפירוק, כפי שהוכח לו בראיות מספיקות, רשאי הוא להורות לשם כך על כינוס אסיפות של נושים או משתתפים, שיתנהלו לפי הוראותיו, ורשאי הוא למנות אדם שיהא יושב ראש באסיפה וימסור לו תוצאותיה.

(ב) בכל הנוגע לנושים יש להתחשב בשיעור חובו של כל אחד מהם, ובכל הנוגע למשתתפים - במספר הקולות של כל אחד מהם לפי התקנון.

            יודגש, כי הזכות המוקנית לנושה בס' זה, הוכרה כזכות העומדת לו גם לפני מתן צו הפירוק וכוללת מגוון של בקשות, שאם סבר כב' ביהמ"ש כי נדרשות הן בנסיבות העניין, עשויות להביא לחיוב החברה ומי שמטעמה במתן מענה ו/או להביא להנפקת צווים ו/או החלטות שונות ו/או להורות על חקירות ודו"חות, כדוגמת הפעלת הכונס הרשמי כאמור בס' 271(ב)' לפקודה.

"סעיף 271(ב) עוסק בסמכות בית המשפט לדרוש מהכונס הרשמי להגיש דו"ח לפני מתן הצו; סעיף 281 מקנה סמכות לעצור משתתף נמלט "בין לפני מתן צו פירוק ובין לאחר מכן"...; סעיף 288 עוסק, בין השאר, בסמכויות מפרק זמני לחקור חשודים בהחזקת נכסי החברה.

סעיף 274 אינו מצר את סמכותו של בית המשפט אלא מרחיבה. הוא מקנה לבית המשפט סמכות שבשיקול-דעת לכנס אסיפת משתתפים במקום שיש צורך

בכך. אולם אין בכך כדי לשלול מבית המשפט את סמכותו להיווכח במשאלות המשתתפים בדרכים אחרות, כשאסיפת משתתפים בחברה, שיש בה, לדוגמה, רק שני בעלי מניות, אינה הדרך הסבירה היחידה להתרשם מרצונם של המשתתפים"21.

2.         זכות עיון בפנקסים, כמפורט בס' 286  לפקודת החברות  (נוסח חדש) תשמ"ג 1983 (להלן "הפקודה"), במסגרתו:

    "לאחר מתן צו לפירוק בידי בית המשפט רשאי בית המשפט להורות על מתן אפשרות לנושים ולמשתתפים לעיין בפנקסי החברה שבהחזקתה ככל שיראה לצודק, והם יהיו רשאים לעיין לפי הוראה כאמור ולא בנוסף עליה ולא בדרך שונה".

3.         זכות לקבלת דו"ח הכונס הרשמי, כאמור בס' 292 לחוק, וזאת כאמור בס' 295 לפקודה:

295. עיון בדו"ח (160(7))

אדם המעיד על עצמו בכתב שהוא נושה או משתתף של החברה רשאי, בתשלום האגרה שנקבעה, בכל עת סבירה לעיין בדו"ח שהוגש לפי סעיף 292, בעצמו או על ידי שלוח, ולקבל העתק או נסח ממנו; העיד כך בשקר, דינו - קנס, אם ביקש זאת הכונס הרשמי או המפרק.

292. חובת דו"ח לכונס הרשמי (160(1), (3)-(5))

(א) נתן בית המשפט צו פירוק, או שנתמנה מפרק זמני, ייערך ויוגש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקי החברה, ובו יפורטו נכסיה, חובותיה וחבויותיה, שמות נושיה, מענם ומשלח ידם, הערובות וכל מידע אחר שנקבע או שהכונס דרש אותו.

(ב) הדו"ח יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר ויוגש תוך חודש מתאריך הצו; בית המשפט או הכונס הרשמי רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו.

(ג) בית המשפט רשאי, בצו, לוותר על הדו"ח אם ראה שרצוי לעשות כן.

(ד) המכין את הדו"ח, משתתף בהכנתו או מאמתו ישלם לו הכונס הרשמי מתוך נכסי החברה את ההוצאות שהוציא לשם כך, כפי שייראו סבירות בעיני הכונס ובכפוף לערעור לבית המשפט.

3.         זכות עיון בדוחות הכונס הרשמי, שבהתאם לס' 296-297 לפקודת החברות:

296. דו"ח מקדמי של הכונס הרשמי (161(1))

(א) ניתן צו פירוק, יגיש הכונס הרשמי לבית המשפט, בהקדם ככל האפשר לאחר שקיבל את הדו"ח על מצב עסקי החברה, דו"ח מקדמי על סכום ההון שהוצא, שנחתם ונפרע והסכום המאומד של הנכסים והחבויות, ואם החברה נכשלה - על הסיבות לכך.

(ב) בדו"ח המקדמי יחווה הכונס הרשמי את דעתו אם רצויה חקירה נוספת בנוגע לייזומה של החברה, לייסודה, לכשלונה או לניהול עסקיה.

297. דו"חות נוספים (161(2))

רשאי הכונס הרשמי, אם ראה לעשות כן, להגיש דו"חות נוספים, שבהם יציין את אופן ייסודה של החברה ואם נעשה לפי דעתו מעשה תרמית בייזומה או בייסודה של החברה או בידי נושא משרה בה אחרי ייסודה, וכן כל ענין אחר שיראה רצוי להביאו לידיעת בית המשפט.

4.         זכות עיון בתוצאות חקירה פומבית שבהסתם לס' 298 לפקודת החברות.

298(ז) פרטי החקירה יירשמו וייקראו לפני הנחקר, או שיקראם בעצמו, ייחתמו בידו ויוכלו לשמש לאחר מכן ראיה נגדו; הם יהיו פתוחים לעיון לכל נושה ומשתתף בכל עת סבירה.

5.         זכות עיון בדוחות המפרק, כמפורט בס' 313 לפקודת החברות:

313. מסירת חשבונות ומידע לכונס הרשמי (168, 170)

(א) כל מפרק ישלח לכונס הרשמי או למי שהכונס הורה עליו, במועדים שנקבעו אך לא פחות מפעמיים בשנה במשך כהונתו, דין וחשבון על תקבוליו ותשלומיו כמפרק.

(ב) הדין וחשבון יהיה בטופס שנקבע, ייערך בשני העתקים, ויאומת בתצהיר בנוסח שנקבע.

(ג) הכונס הרשמי יביא לידי כך שהדין וחשבון יבוקר; לצרכי הביקורת יספק המפרק לכונס אסמכתאות ומידע לפי דרישתו, ורשאי הכונס בכל עת לדרוש הצגת כל פנקס וחשבון שהמפרק מנהל ולבדוק אותם.

(ד) לאחר ביקורת החשבון, יישמרו עתקיו, האחד בידי הכונס הרשמי והאחד בידי בית המשפט, וכל עותק יהיה פתוח לעיונו של נושה ושל אדם מעונין.

(ה) הכונס הרשמי יביא לידי כך שהדין וחשבון המבוקר או תמציתו יודפסו בדפוס או במכונת כתיבה, וישלח בדואר עותק לכל נושה או משתתף.

(ו) המפרק יתן לכונס הרשמי מידע, יתיר לו גישה לפנקסיה ולמסמכיה של החברה, יקל עליו את בדיקתם, ויעזור לו ככל הדרוש למילוי תפקידיו לפי פקודה זו.

הפיקוח על קבלת והעברת המידע שדלעיל, מצוי בפיקוח ביהמ"ש, שרשאי ליתן צווים ככל שיידרש ולכפות ולהשתמש בכל אמצעי האכיפה העומדים לרשותו, באופן שיבטיח בירור פרטני, מקיף ודווקני של מקורות המידע וחקירת עומק, שתבטיח את קבלת מלוא המידע הנדרש.

לא זאת בלבד, אלא שמלשון סעיפי הפקודה העוסקים בסוגם, טיבם, מהותם והיקפם של הדוחות והמידע שיועבר לביהמ"ש של פירוק, עולה כי אין כל ספק, שאין באפשרותו של הנושה לקיים בעצמו חקירות ו/או בדיקות מסוג זה, הכוללות – בין היתר – מידע כדלקמן:

1.         מידע בקשר עם מצב עסקי החברה, נכסיה, חובותיה וחבויותיה, שמות נושיה, מענם ומשלח ידם, הערובות וכל מידע אחר שנקבע או שהכונס דרש אותו.

2.         מידע בנוגע לפנקסיה ולמסמכיה של החברה.

3.         מידע על קיומם של מעשה תרמית בייזומה או בייסודה של החברה או בידי נושא משרה בה אחרי ייסודה.

4.         מידע על סכום ההון שהוצא, שנחתם ונפרע והסכום המאומד של הנכסים והחבויות, ואם החברה נכשלה - על הסיבות לכך.

לא זאת לא זאת בלבד, אלא שמכוח דיני הפירוק מוקנות למפרק החברה, זמני או קבוע, סמכויות חקירה רחבות ביותר, הדומות במהותן לחקירה משטרתית ובכך, מאפשרות חקירה, התחקות, בירור ותשאול מקיפים ביותר ובלתי אפשריים בהליך פרטי מסוג כלשהו. להלן פירוט זכויות החקירה הנ"ל:

1.         חקירה פרטית - סמכות לחקור חשודים בהחזקת נכסי החברה, בהתאם לס' 288 לפקודת החברות:)

(א) בית המשפט רשאי בכל עת, לאחר שמינה מפרק זמני או לאחר שנתן צו פירוק, להזמין נושא משרה בחברה או כל אדם הידוע כמחזיק נכסים של החברה או החשוד בכך או הנראה כמי שחייב לה כסף או שהוא יכול, לדעת בית המשפט, למסור מידע בדבר ייזום החברה, ייסודה, מסחרה, עסקיה או נכסיה, ורשאי הוא לחקור אותו באזהרה בכל הענינים האלה, בעל פה או בשאלון שבכתב, לרשום את תשובותיו ולדרוש שיחתום עליהן.

(ב) בית המשפט רשאי לדרוש מאדם שהוזמן לפי סעיף זה להגיש לו פנקסים שברשותו או בשליטתו בנוגע לחברה; ואולם אם האדם טוען שיש לו עכבון על הפנקסים שהגיש, לא תפגע הגשתם באותו עכבון, ובית המשפט יוכל בפירוק להכריע בכל שאלה הנוגעת לעכבון.

(ג) מי שהוזמן לפי סעיף זה והוצע לו סכום סביר לכיסוי הוצאותיו, אך סירב לבוא לפני בית המשפט בזמן שנקבע, ולא היתה לפני בית המשפט בישיבתו כל הודעה המניחה דעתו על סיבה כדין שמנעה אותו מלבוא, רשאי בית המשפט לצוות שייעצר ויובא לפניו לחקירה.

            ביהמ"ש קבע, כי אין מטרתה של החקירה הפרטית להשיג מידע שעניינו בהגשת תביעות נגד מי מיחידי החברה ו/או מי מטעמה, אך זוהי תוצאה שבהחלט עשויה לקרות כתוצאה מחקירה כאמור.

           "מטרת החקירה היא, בין השאר, לאפשר למפרקים, אשר לעתים קרובות מצויים בנחיתות אינפורמטיבית, לברר, אם יש יסוד להגשת תובענות אלו או אחרות, ואין

למנוע מהם את האפשרות לקיים בירור זה, ובלבד שלא הוכח, כי מטרת החקירה המבוקשת איננה אלא לסייע למפרקים בניהולה של תובענה קיימת או עתידה"22

"המטרה אשר לשמן נעשות החקירות האמורות – בין החקירה הפומבית ובין החקירה הפרטית – היא השלמת מידע שחסר למפרק לשם ניהול החברה. יתכן שכתוצאה נגזרת מכך תשפר החברה את מצבה וגם תפיק מידע שיסייע בידה בהגשת תביעה נגד הנחקר או כל אדם אחר..."

2.         חקירה פומבית – בניגוד לחקירה הפרטית, שמטרתה לאיתור ואיסוף מידע שיסייע בניהול החברה ובהגשמת מטרותיו המיידיות של הפירוק, החקירה הפומבית מאפשרת סמכות לחקור את מייסדי החברה ואת נושאי המשרה שמטעמה, וזאת בנוגע לפעולתם ולפעילותם במסגרת ועבור החברה שבפירוק, וזאת בהתאם לס' 298 לפקודת החברות ולמטרת בחינת האפשרות להשית עליהם חבות אישית לשאת בחובותיה של החברה שבפירוק.

298. סמכות לערוך חקירה פומבית של החברה (191)

 (א) הגיש הכונס הרשמי, לאחר מתן צו פירוק, דו"ח נוסף לפי פקודה זו, וציין בו שלפי דעתו נעשתה תרמית בידי פלוני בייזום החברה או בייסודה, או בידי נושא משרה של החברה בנוגע לחברה לאחר ייסודה, רשאי בית המשפט, לאחר שעיין בדו"ח, להורות כי אדם שהיה שותף לייזום החברה או לייסודה או שהיא נושא משרה בה, יתייצב לפני בית המשפט ביום פלוני כדי להיחקר בפומבי בדבר ייזומה או ייסודה של החברה או ניהול עסקיה או בדבר התנהגותו ופעולותיו כנושא משרה בה.

(ב) בית המשפט רשאי לדחות את החקירה מזמן לזמן.

(ג) הכונס הרשמי ישתתף בחקירה ויסב תשומת לבו של בית המשפט לכל דבר הנראה לו שייך לענין, ויכול הוא, ברשות מיוחדת של בית המשפט, להעסיק עורך דין לענין זה, ורשאי הוא להעיד בעצמו או להזמין עדים.

(ד) מפרק החברה, אם איננו הכונס הרשמי, וכל נושה או משתתף של החברה רשאים להשתתף בחקירה בעצמם או על ידי עורך דין.

(ה) הנחקר ייחקר באזהרה ועליו לענות על כל שאלה שבית המשפט ירשה להציג או יציג לו, ובלבד שיינתן לו לפני החקירה ועל חשבונו העתק של דו"ח הכונס הרשמי; הנחקר יוכל להעסיק על חשבונו עורך דין והלה רשאי לשאול אותו כל שאלה שבית המשפט יראה אותה צודקת כדי לאפשר לו להסביר או לסייג כל תשובה שהשיב.

(ו) נחקר שנוקה לדעת בית המשפט מן ההאשמות שהובאו נגדו במפורש או ברמז, רשאי בית המשפט לפי שיקול דעתו לפסוק לו הוצאות.

(ז) פרטי החקירה יירשמו וייקראו לפני הנחקר, או שיקראם בעצמו, ייחתמו בידו ויוכלו לשמש לאחר מכן ראיה נגדו; הם יהיו פתוחים לעיון לכל נושה ומשתתף בכל עת סבירה.

יודגש, כי בד בבד עם עצם הסמכות לקיום החקירה הפומבית, קבע ביהמ"ש עקרונות מנחים, שיש בהם כדי להצר את סמכויות החקירה שבהתאם לס' הנ"ל, לפיהם, לא ייעתר  ביהמ"ש לבקשה לקיום החקירה, אלא אם נכח כי קיימים חשדות אמיתיים המצדיקים קיומה ועל המבקש לקיימה, להביא ראיות לכך.

ראינו איפה, כי סמכויות החקירה והבירור שנלוות להליכי הפירוק, מאפשרות ירידה לעמקם של כל הפרטים, המידע והמסמכים הנוגעים לפעילות ולפעולות החברה שבפירוק, לרבות לכל פעולות מי שמטעמה ומי מיחידיה, באופן שיביא לחשיפת כל ההשתלשלות העובדתית מיום ייסוד החברה ועד למועד הפירוק.

מובן, כי ללא הליכי הפירוק, אין ולא תהא למי מנושיה של החברה, כל אפשרות להתחקות אחר המידע הנ"ל, על אחת כמה וכמה, לקיים החקירות שדלעיל ולערוך הבירורים שבמסגרתן.

עם תום הליכי החקירה והבירור שדלעיל, לרבות קבלת הדוחות הנדרשים מטעם מפרק החברה, אמור להימצא בידי הנושה וכל יתר המעורבים בפירוק החברה, כל המידע שיש בו כדי ללמד על סיבות קריסתה של החברה שבפירוק, על פעולותיה עובר לקריסה הנ"ל ועל פעולות כל יחידיה ומי שמטעמה בקשר עם האמור, והכל באופן שיש בו כדי להצביע על קיומן או אי קיומן של עובדות וראיות שיקימו עילת תביעה אישית נגד האחרונים, באופן שיאפשר השתת חובות החברה באופן אישי.

 

ה. תביעה נגד נושאי משרה במסגרת הליכי פירוק:

עם גיבוש המידע שדלעיל והמסקנה, כי יש בו כדי לבסס תביעה אישית, עומדות בפני הנושה האפשרויות שלהלן:

1.         לעשות שימוש במידע המצוי כעת בידיו לצורך הגשת תביעה אזרחית ואישית מטעמו נגד נושאי משרה ו/או בעלי מניות בחברה.

2.         ליזום נקיטת הליכי תביעה נגד נושאי משרה בחברה, וזאת בהתאם לאמור בס' 373 ובס' 374 לפקודת החברות, או להמתין לנקיטתם לבקשת הכונס הרשמי ו/או המפרק.

להלן נדון בטיבם של הליכים שעפ"י ס' 373-374 הנ"ל ובהמשך, נערוך מבחן השוואתי בין האפשרויות השונות העומדות לרשות הנושה, כפי שעלו בעבודה זו.

כפי שהליכי התביעה האזרחית מאפשרים הגשתה של תביעה מכוח סעיפי חוק החברות, גם הליכי הפירוק מאפשרים הטלת אחריות אזרחית ופלילית על נושאי משרה במסגרת הפירוק, וזאת בהתאם לס' 373 ו: 374 לפקודת החברות כדלקמן:

373. ניהול עסק בתרמית (234) (תיקון: תשס"ב)

(א) נתן בית המשפט צו פירוק, יקבע דיון בשאלה אם עסק של החברה התנהל תוך כוונה לרמות את נושיה או את נושיו של אדם אחר או לכל מטרת מרמה התברר בדיון כאמור, או לאחר מכן במהלך פירוקה של החברה, כי עסק של החברה התנהל כאמור, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הכונס הרשמי או המפרק או כל נושה או משתתף של החברה  ואם נראה לו נכון לעשות כן, להצהיר שכל נושא משרה שלה, שהיה ביודעין שותף בניהול העסק, ישא באחריות אישית ללא הגבלה לחבויותיה של החברה, כולן או מקצתן, כפי שיורה בית המשפט; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - בין בהווה ובין בעבר, לרבות כל מי שנושאי המשרה היו רגילים לפעול לפי הנחיותיו או הוראותיו.

 (א1) בית המשפט יזמן לדיון כאמור בסעיף קטן (א) את המפרק, ורשאי הוא לזמן את הכונס הרשמי וכל אדם אחר כפי שימצא לנכון; המפרק יגיש לבית המשפט, זמן סביר לפני מועד הדיון, את עמדתו, בכתב, באשר לאופן ניהולה של החברה, בהסתמך על העובדות הידועות לו באותו מועד.

(ב) בית המשפט רשאי ליתן הוראות נוספות ככל שייראה לו דרוש להפעלת ההצהרה, ובמיוחד רשאי הוא להורות שכל חבות שהוטלה על נושא משרה על פי ההצהרה תהיה שעבוד על כל חיוב של החברה לנושא המשרה או על כל שעבוד וזכות בשעבוד על נכסי החברה, שבידי הנושא משרה או בידי אדם או חברה הפועלים מטעמו, או בידי אדם התובע בחזקת נמחה שלהם, ורשאי בית המשפט ליתן הוראות נוספות ככל הדרוש לאכיפת השעבוד שהוטל לפי סעיף קטן זה; לענין זה, "נמחה" - כל מי שלזכותו קמו, על פי הוראות הנושא משרה, החיוב או השעבוד או הזכות בו, למעט נמחה שנתן תמורה בת ערך בתום לב שלא דרך נישואין ובלי ידיעת הענינים שהיו עילה להצהרת בית המשפט.

(ג) נושא משרה של החברה, שביודעין היה שותף לניהול עסק של החברה כאמור בסעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה אחת.

(ד) בית משפט שנתן הצהרה על אדם או הרשיע אותו כאמור בסעיף זה, רשאי גם לצוות כי במשך תקופה שקבע בצו, ושלא תעלה על חמש שנים מיום ההצהרה או ההרשעה, לא יוכל האדם לשמש דירקטור או מנהל כללי של חברה או להיות מעורב במישרין או בעקיפין בייסוד חברה או בניהולה אלא ברשות בית המשפט המוסמך לפרק אותה; המפר צו לפי סעיף קטן זה, דינו - מאסר שנתיים.

(ה) הוראות סעיף זה יחולו אף אם האדם הנדון נושא באחריות פלילית לענינים שהם עילה להצהרה, וההצהרה תיחשב פסק-דין חלוט כמשמעותו בדיני פשיטת רגל.

(ו) הכונס הרשמי או המפרק חייבים להתייצב בשעת הדיון בבקשה למתן רשות לפי סעיף קטן (ד), ורשאים הם בדיון זה ובדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) להעיד בעצמם ולהזמין עדים.

(ז) נתן בית המשפט החלטה לפי סעיף זה ישלח המפרק העתק ההחלטה לרשם.

374. עבירות שנתגלו בפירוק (226)

התברר תוך פירוקה של חברה שאדם שהשתתף בייזומה או בייסודה או שהיה או הינו נושא משרה בה או כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני שלה, השתמש שלא כהוגן בכסף או בנכס של החברה, או עיכבם אצלו, או נעשה חב או אחראי עליהם, או עשה מעשה שלא כשורה או שלא כדין במשא ומתן הנוגע לחברה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, המפרק, נושה או משתתף, לחקור בדבר התנהגותו של האדם ולכפות עליו החזרת הכסף או הנכס או חלק מהם בצירוף ריבית בשיעור שייראה לבית המשפט,

או לכפות עליו תשלום כסף לזכות החברה כל שייראה לבית המשפט כפיצוי על מעשיו, ואין נפקא מינה אם העבריין עלול להיתבע עליהם בפלילים.

כאמור, הליכי התביעה שבהתאם לסעיפים הנ"ל, מותנים באישור בימ"ש, כשמבחינת רצף הזמנים שמיום הגשת בקשת הפירוק, נראה כי בטרם ימוצו הליכי הבירור והחקירה הנזכרים לעיל, לא ימהר ביהמ"ש להתיר נקיטת הליכי כנ"ל.

"סעיפים אלה מאפשרים למפרק הליך מהיר ומקל מבחינת דרישותיו הפרוצדורליות, ועל כן מקובל לנקוט משנה זהירות, ולדרוש, כתנאי מקדמי, שהעובדות והראיות יתבררו לפני שעושים בהם שימוש".

ברור, כי אין מפרק החברה ו/או מי מנושיה, מנועים מנקיטת הליכים נגד נושאי משרה תוך שימוש בדין הכללי  ועל פניו, נראה כי ההליכים שבהתאם לס' הנ"ל דומים להליכים שממילא ניתן לנקוט כאמור ולפיכך, נשאלת השאלה, מהו היתרון היחסי שבתביעה לפי הס' הנ"ל?

כעולה מלשון ס' 373 לעיל ומתקנות 51 ו: 52 לתקנות החברות (פירוק) תשמ"ז 1987, , נראה כי מדובר בפרוצדורה שונה מזו של ניהול תביעה וכי מדובר בהליך מקוצר, שתכליתו בפס"ד/החלטה הצהרתית מטעם בימ"ש של פירוק.

51. בקשה להצהיר על אחריות אישית (52)

(א) בקשתו של הכונס הרשמי או של המפרק מבית המשפט להצהיר שכל דירקטור של חברה ישא באחריות אישית לחבויותיה לפי סעיף 373 לפקודה, או לצוות על כפיית תשלום לפי סעיף 374 לפקודה, תלווה בתסקיר בו יפורטו העובדות שעליהן מבוססת הבקשה.

(ב) בקשה לסעד כאמור בתקנת משנה (א) שהוגשה מאת נושה או משתתף, תלווה בתצהיר של המבקש לאימות העובדות הכלולות בה, ורשאי בית המשפט, בכל עת לפני מתן הצו, לדרוש מהכונס הרשמי או מהמפרק להגיש לו תסקיר על העובדות הנוגעות לבקשה האמורה.

(ג) בקשה לפי תקנת משנה (א) או (ב) תומצא למשיב יחד עם הזמנה לדין, והמשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה שבעה ימים לפחות לפני מועד הדיון בבקשה; בית המשפט בדונו בבקשה רשאי להורות על הבאת ראיות נוספות בתמיכה לבקשה, ככל שיראה צורך בכך, לרבות השמעת עדים.

52. פרוטוקול החקירה הפומבית כראיה (53)

(א) הוגשה בקשה לפי סעיף 373 או 374 לפקודה לאחר שנערכה חקירה פומבית, רשאי המבקש להשתמש בפרוטוקול שנרשם בחקירה כראיה נגד כל אדם, ובלבד שאם מתכוון המבקש להשתמש בפרוטוקול החקירה כראיה נגד מי שלא נחקר בחקירה הפומבית, עליו למסור לו, חמישה עשר ימים לפחות לפני בירור הבקשה, הודעה על רצונו להגיש את הפרוטוקול לבית המשפט כראיה נגדו; להודעה יצורף העתק הפרוטוקול.

(ב) הוגש הפרוטוקול או חלק ממנו לבית המשפט, רשאי המשיב לחקור חקירה שכנגד את האדם שפרוטוקול חקירתו הפומבית הוגש כאמור.

על אף השוני הקבוע בתקנות שדלעיל בין הגשת תביעה כאמור בידי נושה/משתתף לבין תביעה המוגשת בידי המפרק/הכונס הרשמי, "סדרי הדין המיוחדים, שנקבעו לתביעות על פי הסעיפים הנדונים, נועדו לאפשר בירור מהיר ויעיל של התביעות נגד נושאי משרה..."

א. (1) עילת ה"מירמה" שבסעיף 373 לפקודת החברות [נוסח חדש], אינה זהה לעילה בעוולת תרמית. הכוונה היא לאי-הגינות בניגוד לכללי המסחר. (2) כאשר חברה ממשיכה לייצר חובות, בשעה שלדעת מנהליה אין כל סיכוי סביר שהנושים יקבלו את חובם, ניתן לומר כי החברה ניהלה את עסקיה במטרה לרמות, וניתן לחייב את מנהליה באופן אישי. (3) העילה על פי סעיף 373(א) הינה עילה מיוחדת, אשר מקומה לא יכירנה במסגרת תובענה אזרחית רגילה. מטרת העילה היא לתת תרופה למצב העסקי שנוצל, כלומר חיוב המנהל באופן אישי, לאחר שניצל את אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה על מנת לחמוק מאחריות שכזו.

ב. (1) על פי סעיף 373(א) הנ"ל, אם במסגרת הליכי הפירוק הוכחו התנאים המנויים בסעיף, לגבי דירקטור שעשה או השתתף ביודעין בניהול העסק - יינתן פסק-דין הצהרתי, שלפיו הוא חייב בכל חובות החברה או בחלקם, כפי שיורה בית המשפט. (2) אם הוכח האמור בסעיף 373(א) הנ"ל, מהווה הדבר גם עבירה פלילית על פי סעיף 373(ג), שהיא עבירה ייחודית, ואשר אין זהה לה בהוראות חוק העונשין, תשל"ז-1977. (3) שני יסודות הכרחיים לנקיטת הליכים לפי סעיף 373(א) הנ"ל, והם:

עובדת היות החברה בפירוק וקיומם של נושים.

ג. (1) מטרתו של סעיף 373(א) הנ"ל היא ליצור תרופה מהירה ויעילה, אשר תופעל בפירוק חברה. זו הוראה בעלת אופי פרוצדורלי גרידא, אשר מכוחה הוספה תרופה מיוחדת לתביעה האזרחית, אשר בידי החברה להגישה לפני פירוקה. (2) על פי תקנה 51 לתקנות החברות (פירוק), תשמ"ז-1987, בקשתו של כונס נכסים או מפרק להצהיר שכל דירקטור יישא באחריות אישית לחבויות החברה על פי סעיף 373 הנ"ל, או לצוות כפיית תשלום לפי סעיף 374, תלווה תסקיר, שבו יפורטו העובדות שעליהן מבוססת הבקשה. המשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה שבעה ימים לפני המועד שנקבע לדיון.

(3) סדר הדין בתובענות מן הסוג דנן דומה באופיו להמרצת פתיחה. אין מדובר בתביעה אזרחית, אלא בפרוצדורה המיוחדת לפקודת החברות [נוסח חדש]. (4) אין מניעה, כי במסגרת הבקשה יתבקשו סעדים הן על פי סעיף 373 לפקודת החברות [נוסח חדש] והן על-פי סעיף 374 לפקודה...

ז. על פי סעיף 373(א), כל דירקטור אחראי לחובות החברה, אם היה שותף בניהול העסק ביודעין. אין צורך לפרט במסגרת הבקשה את מעשיהם של כל אחד מן הדירקטורים בנפרד. קיימת הנחה לכאורה הניתנת לסתירה, שדירקטור בחברה יודע את הנעשה בה, ודי בכך על מנת להקים עילה הראויה להתברר"

לא זאת בלבד, אלא שבניגוד לדין הכללי, ההלכה היא כי הסנקציה הטמונה בס' 373 לפקודת החברות, נושאת פן עונשי, שאינו מוכר בדין הכללי (עפ"י רוב) ומאפשרת, בין היתר, הטלת חבות אישית על דירקטור, גם מעבר לנזק הישיר הנובע מתוצאות מעשיו.

"...סעיף 373 הינו סעיף עונשי, אשר לפיו רשאי בית המשפט, לפי שיקול- דעתו, להטיל אחריות אישית על דירקטור אף מעבר לנזק אשר נגרם לחברה או לנושיה (451 ו-ז)..."29

מהאמור לעיל, נראה כי אין ספק שבאמצעות השימוש בהליך שבהתאם לס' 373, יש בידי ביהמ"ש לנהל דיון מהיר, ענייני וממצה, ועקב כך, לחסוך את הזמן, המשאבים ועינויי הדין שפרוצדורה האזרחית הנדרשים להגשת תביעות אישיות עפ"י ובהתאם לדין הכללי. אין ספק, כי נושה המוצא עצמו בפני שוקת שבורה למול חדלות פירעונה של חברה, ימצא יתרונות רבים בחסכון שבניהול תביעה פרטית ובאפשרות להיפרע, ולו כדי חלקים מנשייתו, וזאת תוך שימוש בהליכים הנ"ל.

למרות האמור ובמובחן מתביעה אזרחית, בה רובץ על התובע נטל הוכחה אזרחי, המתבטא בכמות הראיות שעליו לבסס, החיסרון שבניהול הליך עפ"י ס' 373 לפקודת החברות, נעוץ במידת ההוכחה הנדרשת, שאינה "אזרחית" אלא קרובה יותר לנטל הראיה וביסוס התביעה הדרוש עפ"י הדין הפלילי, שהנו נטל גבוה וקשה יותר באופן מהותי.

"...אשר לכמות הראיות הנדרשות לפי סעיף 373 ולמשקלן, אמנם נטל ההוכחה בהליך אזרחי הוא זה של מאזן ההסתברויות, אולם סעיף 373(ג) קובע, כי "דירקטור של החברה, שביודעין היה שותף לניהול עסק של החברה כאמור בסעיף-קטן (א), דינו - מאסר שנה אחת" (ההדגשה שלי - מ' ש'). מן האפשרות להטיל סנקציה פלילית לפי סעיף-קטן (ג) בגין אותה עילה המתוארת בסעיף קטן (א) נגזר, כי כמות הראיות הנדרשות על-מנת להטיל אחריות אזרחית לפי סעיף 373 הינה מעל המידה הרגילה (ראה ע"א 475/81 [1], בעמ' 606). זאת ועוד, כפי שקבענו בע"א 373/89 [2], בעמ' 742, תוך התייחסות לע"א 260/82 [3], בעמ' 257:

"אך טבעי הוא, שבית-משפט, היושב לדין בהליך אזרחי, ידרוש הוכחה יותר קרובה לוודאות מן המבחן הרגיל, אם מיוחסת לבעל הדין מרמה ולא (למשל) רשלנות גרידא... ".

ראה: גם ע"א 148/82 [4], בעמ' 406, שבו הודגש "האופי החריג והמיוחד של האחריות לפי סעיף 373... והעובדה, שעניין לנו לא רק באחריות אזרחית אלא גם באחריות פלילית...".

8. לגבי אחריות פלילית כבר קבע בית-משפט זה כי - "... על ידיעתו של אדם - כמו גם על התנהגותו - ניתן ללמוד לא רק מתוך ראיות ישירות, אלא גם מתוך הנסיבות הכוללות של העניין, העשויות ליצור הנחה בדבר אותה ידיעה או התנהגות... במקום שמשקלה של

הנחה זו הוא נכבד, והריהי משכנעת מעל לכל ספק סביר, עשויה אותה הנחה להגיע למידה הדרושה לגיבושה של אחריות פלילית" (ע"פ 384/80, 435 [5], בעמ' 592)..." 30

לא זאת בלבד, אלא שגם הליכי ביניים המאפיינים תביעה אזרחית, כגון שאלונים, גילוי מסמכים, עיון וכיוצב', לא יותרו במסגרת הליכים לפי ס' 373 ובכך, מקשים הם עוד יותר על ביסוס הנטלים שדלעיל .

גם ס' 374 לפקודת החברות, "אינו מוסיף על עילות התביעה המוכרות מכוח הדין הכללי, אלא מטרתו היא אך להכשיר מסלול בירור מהיר ויעיל למיצוי העילות הקיימות" .

(5) בניגוד לסעיף 373 לפקודת החברות [נוסח חדש], הדורש הוכחת מירמה וידיעת הדירקטור על ניהול העסק למטרת מירמה, סעיף 374 הינו הוראה דיונית בלבד, שלא באה ליצור זכויות מטריאליות חדשות. מטרתו הברורה היא ליצור תרופה מהירה ויעילה, אשר תופעל במהלך פירוק החברה ואשר באמצעותה יחויבו המנהל או כל פקיד אחר של החברה להחזיר לחברה או לפצותה על סכום ההפסד או הנזק שנגרמו על ידי אחד המעשים הנזכרים בסעיף (453 א-ג). (6) שני התנאים להפעלת סעיף 374 נגד דירקוטור בחברה הינם: (א) שימוש לרעה בתפקידו כדירקטור על ידי אחד המעשים הנזכרים בסעיף, וכן - (ב) כתוצאת פעולתו כאמור, נגרם לחברה הפסד או נזק (453 ד-ה). (7) קבלת כסף על ידי הדירקטור אינה בגדר תנאי נוסף להפעלת סעיף 374 (453 ה). (8) בהיעדר נתונים מיוחדים, יש לגבות חוב רגיל הרשום בספרי חברה לחובת דירקטור בדרך של תביעה רגילה, המאפשרת לדירקטור להעלות, בין היתר, טענות קיזוז נגד החברה, מה שאין כן בתביעה על יסוד סעיף 374, שאינו מכיר בטענות קיזוז (454 ה-ו) 33.

יתרון נוסף הגלום בהליך העושה שימוש בס' 374 לפקודת החברות, הנו הרחבת מעגל הנתבעים הפוטנציאליים, באופן המאפשר לכלול בגדרם גם מי שאינו בא בגדר ההגדרה הדווקנית של "נושא משרה".

"הסיפא להגדרה, המרחיב תחולה גם על כל "בעל משרה אחרת שבה", מביא לכך שהמונח "נושא משרה" הינו פתוח ובלתי מוגדר, על כן על בית המשפט למלא מונח זה תוכן ולהחילו על פי נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה... ישנם בעלי תפקידים, אשר מכוח תואר משרתם עצמו ייחשבו כנושאי משרה בחברה. ומצויים בעלי תפקידים, אשר בשל מכלול הנסיבות הספציפיות, כגון מעמדם והשפעתם בחברה, הסמכויות והכוח שריכזו בידם בפועל, מהות התפקידים שהוטלו עליהם, אופי העסקתם ונסיבות נוספות כיוצא באלה, ייחשבו כנושאי משרה בחברה – יהא תואר משרתם אשר יהא". 34

יתרון נוסף שבס' 374, הנו היקפן הרחב של עילות התביעה החלות במסגרתו, במובחן למשל מס' 373, המקנה עילת תביעה בטענת מרמה בלבד. לא זאת בלבד, אלא שבהיעדר סנקציה פלילית, נראה שנטל ההוכחה הדרוש עפ"י זה זה הנו נטל אזרחי בלבד, שאינו נושא נטל הוכחה מוגבר כלשהו.

השוואת היתרונות והחסרונות שבהגשת תביעה אישית ללא קשר להליכי פירוק להליכים במסגרת הפירוק:

תביעה אישית:

יתרונות

חסרונות

ניהול תביעה פרטי, על כל המשתמע מכך, לרבות שליטה על עילות התביעה, סכומה וכיוצב'.

הוצאות כבדות

פיקוח פרטי על מהלך ניהול התביעה, לרבות אפשרות של פשרה מחוץ לכתלי בימ"ש, ללא התערבות צדדים שלישיים כלשהם.

צורך ליזום את כל המהלכים באופן אישי בהתאם לסמכויות תקנות סדר הדין ובכפוף להלכות שנקבעו בעניינן

אפשרות פעולה מיידית, אין צורך להמתין להליך אחר כלשהו

חוסר מהותי במידע ובאפשרות לבסס עילות תביעה, זולת אם מלוא היקף הראיות בידי התובע

נטל הוכחה במישור האזרחי בלבד

בד"כ, תביעה בסיכון גבוה ללא אפשרות להערכת סיכויים וסיכונים לפני תום הליכים מקדמיים

 

אין סנקציות פליליות

 

תביעה שבמהותה הנה חריג לכלל האישיות המשפטית הנפרדת.

 

התמשכות הליכים משפטיים על פני זמן רב, במיוחד בכל הקשור והנוגע להזדקקות להליכים מקדמיים רחבי היקף

 

הגשת תביעה פרטית לאחר קיום הליכי חקירה במסגרת פירוק:

יתרונות

חסרונות

כל היתרונות שדלעיל.

הוצאות כבדות

באם נתגלה כזה, קיומו של מידע רב, מהימן, מבוסס ובדוק, באשר לביסוס עילות התביעה האישיות הנתבעות

צורך ליזום את כל המהלכים באופן אישי בהתאם לסמכויות תקנות סדר הדין ובכפוף להלכות שנקבעו בעניינן

 

אין סנקציות פליליות

 

תביעה שבמהותה הנה חריג לכלל האישיות המשפטית הנפרדת, על אף ההקלה לאור הראיות המצויות בהליך זה.

 

התמשכות הליכים משפטיים על פני זמן רב

 

אין יתרון יחסי מול נושים אחרים, שבידיהם מידע זהה ואפשרויות זהות לנקיטת הליכים משפטיים

 

 

הגשת תביעות במסגרת הליכי פירוק – ס' 373 וס' 374 לפקודת החברות:

יתרונות

חסרונות

הוצאות פחותות

תנאי מקדמי של מתן צו פירוק, העלול להפוך את ההליך לארוך באופן קיצוני ומייגע

אפשרות לניהול תביעות ע"י המפרק או הכונס

דרישה להמתין לסיום הליכי החקירה והבדיקה שבמסגרת הפירוק, וזאת עד להגעה לשלב התביעות האישיות

סמכויות וזכויות לדרוש ולעתור לסעדים עפ"י הפקודה

הליכים מייגעים, העלולים להמשך זמן רב

יוזמה של הליך שהופך לציבורי ומפחית את הלחץ מהתובע הנזקק לנהל התביעה לבדו

התחשבות בדרישות נושים נוספים, בעתירותיהם, עמדתם וכיוצב'

סנקציות פליליות, לרבות בהליכי ביניים

נטל הוכחה "פלילי" בתביעה לפי ס' 373 לפקודה.

ניהול הליכים לפי ס' 374-373 לפקודה, על כל היתרונות הגלומים בהם

חוסר אפשרות לשימוש בהליכים מקדמיים מן הדין הכללי

פיקוח בימ"ש, הכונס והמפרק

 

אפשרות לתבוע פיצוי עונשי לפי ס' 374 לפקודה

 

הליכים השונים מהליכי סד"א, בכך שמטרתם הצהרה ולא דיון וניהול תביעה אזרחית רגילה

 

אפשרות להחיל את הסנקציה שבס' 374 לפקודה גם על מי שאינו נכנס בהגדרת "נושא משרה"

 

 

 

המפורט ברשימה זו אינו בא בגדר יעוץ משפטי ואינו נועד להחליף יעוץ משפטי ו/או להוות בסיס להסתמכות כלשהי. יש לבחון כל מקרה לגופו ולקבל יעוץ משפטי ענייני ומקיף בכל דבר ועניין הנוגע לרשימה זו ו/או להשלכותיה.

 

 

 

 

חזרה

נ. תבור - משרד עורכי דין ונוטריון
היצירה 3 (בית שאפ) רמת גן
טלפון: 03-7518925
פקס: 03-7518125
tavor(at)tavor-law(dot)co(dot)il :E-mail